הבוס שלימד אותי לטעות

שרון קרוק

הייתי מנהלת שיווק מוצר צעירה בחברת סטארט אפ קטנה ומאוד מדליקה. הבוס שלי הודיע לי שאת הנסיעה הבאה אני עושה לבד ושבין השאר אני מעבירה פרזנטציה לקהל של כשמונים גברים. למרות שכבר יצא לי לעמוד על במות ולהציג, נכנסתי ללחץ מסוג אחר. מאותו רגע עבדתי על מצגת, ליטשתי תיקנתי, כתבתי לי הערות, תרגלתי את ההרצאה עם חברים, קולגות, בני משפחה וכתבתי לי אאוטליין והערות. רציתי להגיע מוכנה לכל תרחיש.

שבוע לפני הנסיעה קבעתי פגישה גם עם הבוס שלי, ערן, כדי להציג לו. הוא נכנס לחדר הישיבות ושאל על מה אנחנו יושבים. "על המצגת", אמרתי לו, "אני רוצה שנעבור על הכל".
"מה את מתכננת להציג?" שאל. 
"את מה ששלחתי לך." 
"זה מצוין", הוא אמר, 
"אבל אני רוצה שנעבור על זה יחד." הוא הסתכל עלי מחויך והתיישב.
"תגידי, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות במצגת הזו?
"הופתעתי מהשאלה. "שישאלו אותי משהו ולא אדע את התשובה
"ואז מה יקרה?"
"אני.. אני אגיד שאני צריכה לבדוק את זה."
"ואז מה יקרה?"
"אני אמשיך במצגת."
"ומה יקרה?"
"אה...כלום."
".נכון. לא יקרה כלום. סעי. את תהיי מעולה. לטעות ולהכשל זה חלק מהלמידה בחיים"

באותו רגע הרגשתי שגיליתי סוד שלא היה ידוע לי. אני, שרציתי תמיד שהכל יהיה מושלם, שמאוד רוצה להיות בשליטה, קיבלתי את אחד השיעורים החשובים בחיי. יצאתי מחדר הישיבות עם שקט כזה ותחושה שהולך להיות מעולה. הלחץ כבר לא ניהל אותי. הגעתי מאוד מוכנה, רק בלי הפחד. מאז היו עוד הרבה נסיעות ופרזנטציות עם הרבה קשר עין וכריזמה. והיו הזדמנויות ועסקאות גדולות. היו גם תקלות, דמו שעבד אחרת ממה שתכננו וגם שאלות שלא תמיד הייתה לי תשובה עליהן. והשיחה הזו עם ערן כל הזמן נשארת איתי.

מנהיגות מעוררת השראה

היכולת להנהיג בצורה מעוררת השראה נחשבת לאחת המיומנויות המורכבות והחשובות ביותר שניתן לטפח. מנהיגות אמיתית חורגת הרבה מעבר למתן הנחיות והשתתפות בישיבות - היא מתבטאת בעיקר ביכולת להשפיע על אחרים ולעורר בהם מוטיבציה באמצעות דוגמה אישית. מנהיגים מצוינים משפיעים על סביבתם פשוט דרך הדרך בה הם פועלים וחושבים. כדי להגיע לרמה כזאת של מנהיגות, צריך לפתח חשיבה מהירה, ליצור תחושת העצמה בקרב חברי הצוות, ולשתף פעולה במציאת פתרונות חדשניים לאתגרים שונים.

איך אימפרוביזציה הופכת אותנו למנהיגים טובים יותר

המנהל שלי, ערן, נולד עם תכונות מנהיגות טבעיות. גם כהורה, אני זוכרת איך שיתף לא פעם את הגישה שלו – לעודד את ילדיו לנסות, לטעות, ולהמשיך קדימה. אבל מה עושים כשמנהיגות לא מגיעה לנו באופן אינסטינקטיבי? כאן נכנסת האימפרוביזציה. האילתור הוא כלי עוצמתי שמחזק גישה חיובית, ביטחון עצמי וגמישות מחשבתית, ומעודד פתרון בעיות בדרכים מקוריות. מעבר לכך, הוא מעמיק את הקשרים בצוות ומשפר את התקשורת – הן המילולית והן הלא-מילולית – בכל סוג של אינטראקציה. כדי להצליח באילתור, כלומר לדעת לפעול בנינוחות גם כשאין ודאות, יש כמה עקרונות בסיסיים שצריך להפנים. כולם קשורים לאופן שבו אנחנו מתקשרים ופועלים עם האנשים סביבנו. כשמנהיג מאמץ את העקרונות האלה, הוא יוצר סביבה שמעודדת, מניעה ומעוררת השראה באמת. הנה ארבעה עקרונות עיקריים:

1. טעויות כמקפצה
באימפרוביזציה אין טעויות. טעות היא למעשה הזדמנות למשהו חדש, למקפצה. אנחנו מעודדים מאלתרים לקבל כישלונות ולהתקדם איתם במקום להיפגע, להתבאס, או להישאר בתחושת הכישלון. זה מאפשר לצוותים ללמוד מהר באמצעות אינטראקציות, במקום לשאוף לשלמות ולהתייאש כשדברים לא הולכים כמו שתכננו בפעם הראשונה.
מנהיגים גדולים מאמצים כישלונות ורואים בהם שערים לרעיונות חדשים וללמידה. כולם עושים טעויות, ולמרות שזה בלתי נמנע, התגובות שלנו אליהן נמצאות בשליטתנו. זה מעודד בדיקת רעיונות חדשים ויכולת להתאושש מטעויות בצורה בריאה.

2. כן ו
אחד מעקרונות האלתור החשובים ביותר הוא "כן, ו...", עיקרון שמזמין אתכם למעשה לקבל רעיון של מישהו אחר, ואפילו להוסיף עליו. עיקרון זה מלמד אותנו כיצד לבנות על רעיונות של אחרים במקום לדחות אותם ב"כן, אבל..." או לסגור דברים ב"לא". זה שומר על השיחה פתוחה ומאפשר לכם להיות מנהיגים שיתופיים, יצירתיים, תומכים ועם פתיחות לרעיונות חדשים וליצירתיות.

3. תגרמו לצוות שלכם להראות טוב
באימפרוביזציה, חיוני לגרום לפרטנר שלכם להיראות טוב. בתמורה, הם גם מקבלים על עצמם את האחריות לגרום לכם להיראות טוב, וכתוצאה מכך נוצר יחס מועיל הדדי שבו אתם יודעים שהצוות שלכם תומך בכם ואתם יכולים לסמוך עליו. אם הכל היה רק עניין של לגרום לעצמכם להיראות טוב, הביצועים היו נופלים, מכיוון שלא היה שיתוף פעולה.
באופן דומה, כמנהל, לגרום לצוות שלך להיראות טוב יכול להוביל לתגמול הדדי, כי חברי הצוות מרגישים נראים ומוערכים על עבודתם. לגרום אחד לשני להיראות טוב מוביל לתוצאות חיוביות - כמו אמון עמוק יותר, שיתוף פעולה רב יותר ושביעות רצון גבוהה יותר בתוך הצוות. מנהיגים שמודאגים רק מהתדמית שלהם אינם מסוגלים להגיע לרמת הצלחה כזו ומתקשים לצבור כבוד.
חיוביות מולידה חיוביות. 

4. תעבדו עם מה שיש
באימפרוביזציה, אנחנו לומדים למקסם את המצב הנוכחי שלנו, להשתמש במה שיש לנו וליצור משהו חדש.
לעתים קרובות, הדבר היחיד שעומד בדרכה של הצלחה הוא היכולת לראות את המשאבים הנוכחיים כהזדמנות במקום כמגבלה. מאלתרים מתורגלים לשחרר ולאמץ את סביבתם הנוכחית, להוביל עם מה שקיים ופחות להתלונן על מה שאיננו.
ייתכן שלא תשלוט במה שניחנת בו, אבל אתה חופשי להשתמש במשאבים שיש לך כראות עיניך. באופן דומה, מנהיג שמשחק עם מה שיש לו עשוי להיות מסוגל לזהות הזדמנויות שלא נראו קודם לכן ולחשוף כיווני מחשבה חדשים.
אין צוות מושלם, וניצול נקודות חוזק, חולשה, נקודות מבט ומשאבים שונים הוא אמנות שמנהיגים מעוררי השראה שואפים אליה.

טעויות ככח מניע

בעולם עסקי תובעני, הפחד לטעות או לא להציג בדיוק את מה שצריך הוא אמיתי וטבעי. אבל כפי שלמדתי מערן, הכל שאלה של פרספקטיבה. אימוץ עקרונות האלתור הופך אותנו למנהיגים וחברי צוות טובים יותר - כאלה שיודעים להוביל בתנאי אי-ודאות, לבנות על הצלחות ועל כישלונות באותה המידה, ולהעצים את הסובבים אותם. הדבר המדהים באימפרוביזציה הוא שאנחנו לא צריכים "ללמוד אותה בכיתה" כדי ליישם את העקרונות שלה. אפשר להתחיל כבר מחר - לענות "כן, ו..." במקום "כן, אבל...", לראות בטעויות הזדמנויות למידה, ולהתמקד ביצירת הצלחה משותפת במקום בהישגים אישיים. ערן, בלי לדעת על עקרונות האימפרוביזציה, הפנים אותם באופן טבעי. באותה שיחה קצרה הוא לימד אותי את השיעור החשוב ביותר במקום העבודה: לא רק איך לטעות, אלא איך להפוך טעויות לכוח מניע. הוא נשאר בזיכרוני כאחד המנהלים מעוררי ההשראה שפגשתי - לא כי הוא היה מושלם, אלא כי הוא הראה לי שאף אחד לא צריך להיות.

קראו עוד על הקסם של האימפרוביזציה פה