איך שומרים על חדות גם כשה-AI עושה בשבילנו כמעט הכל?

שרון קרוק

בואו נודה בזה – הבינה המלאכותית הפכה להיות העוזר האישי המושלם. היא מחפשת בשבילנו מידע תוך שניות, כותבת בשבילנו מיילים מתוחכמים, מתכננת טיולים מפורטים עד לרמת המסעדות, בונה מתכונים לפי מה שנשאר במקרר, ואפילו מנתחת נתונים מורכבים. לאט לאט כל פעולה שפעם היינו עושים (גם אם בקלות) בעצמינו, אנחנו מעבירים לצ׳אט.התהליך הזה נוח ומפתה. למה לטרוח לחשוב כשיש לנו "מוח חיצוני" שעושה את העבודה בשבילנו? והנה זה מעלה לי שאלה חשובה ודחופה: מה קורה למוח שלנו כשאנחנו מעבירים אליו את כל המשימות הקוגניטיביות?

המוח כשריר שצריך אימון

במסגרת לימודי המשחק בבית צבי, השתתפתי במחזמר ספר הג׳ונגל, מעבר להתרגשות הגדולה, זה אמר ללמוד כוריאוגרפיה, לשנן טקסטים לשירים וכמובן לשחק. הבעיה? קורדינציה היא לא הצד החזק שלי. הייתי נשארת שעות באולם החזרות כדי לחזור שוב ושוב על רצף אחד פשוט – רק שהבמאי לא יצרח עליי שוב. במקום לוותר, לקחתי את זה כאתגר. לאט־לאט הצלחתי – לשיר, לשחק וגם לרקוד על הבמה. ושם הבנתי משהו אדיר: המוח מגיב לאימון. כשמתמידים, דברים שנראו בלתי אפשריים הופכים אפשריים.

כמו כל שריר בגוף – גם המוח פועל לפי העיקרון של "השתמש או הפסד". כשאנחנו מפסיקים לאתגר אותו, הוא מתחיל להיחלש. התוצאה? המוח נעשה פחות חד, פחות יצירתי, ופחות מסוגל לחשיבה עצמאית.מחקרים מראים שכאשר אנחנו מסתמכים יתר על המידה על טכנולוגיות חיצוניות, אנחנו עלולים לחוות "ניוון קוגניטיבי" – ירידה בכישורי החשיבה, הזיכרון והיצירתיות. זה לא אומר שצריך לנטש את הטכנולוגיה, אלא למצוא את האיזון הנכון.

איך שומרים על מוח בכושר?

התשובה לא רק במשימות קוגניטיביות מובהקות. המוח הוא חלק ממערכת מורכבת שכוללת את הגוף, הרגשות, והקשרים החברתיים. כשאנחנו מתקשרים עם אנשים אחרים דרך מסכים, אנחנו מפסידים משהו חיוני: את העושר של התקשורת הישירה. מבט עיניים, תנועות גוף, הניואנסים הקטנים של השפה הבלתי מילולית – כל אלה מפעילים חלקים במוח שלא פועלים כשאנחנו מתקשרים רק דיגיטלית. בנוסף, התנועה הפיזית לא רק משמרת את בריאות הגוף, אלא גם מעודדת יצירת תאי מוח חדשים ומשפרת את הזיכרון והריכוז.הנה כמה דברים שאני מנסה להקפיד עליהם כדי לשמור על כל אלה, וגם כי זה עושה אותי יותר שמחה לתקשר יותר עם הגוף שלי ועם אחרים.

הנה הדרכים שלי לשמור על חדות 

 - לא להפסיק ללמוד. תמיד אהבתי ללמוד. כבר בתיכון העמסתי על עצמי מלא יחידות, אחר כך עשיתי תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול, בהמשך למדתי שלוש שנים משחק, ואפילו לקחתי קורס מורים מעמיק ביוגה.כל למידה חדשה – במיוחד כשיש בה ניצוץ של תשוקה – מאלצת את המוח לסלול נתיבים חדשים, להתרחב, להשתנות.ומה למדתי לאחרונה? שחיית חתירה. וזה? פשוט מרגש אותי עד הגג :)

אימפרוביזציה. אני מאלתרת כבר שנים – על הבמה, בכיתה, וגם בחיים עצמם. בעיניי זו אחת הדרכים הכי טובות לשמור על מוח חד: היא מאלצת אותי להיות קשובה, סקרנית, גמישה, יצירתית ולזכור פרטים קטנים. כשאנחנו מאלתרים אנחנו קודם כל מתקשרים באופן ישיר, יוצרים קשר עין, ונותנים דרור למה שעולה, זה גם מאמן גמישות, ספונטניות, יצירתיות וכמובן מלא חיוביות. והכי כייף - זה מאלץ אותנו לפעול בדרכים לא קונבנציונליות ולצאת מהאוטומטים שלנו. לכן, אם יש לי המלצה ראשונה למי שרוצה לצאת מאיזור הנוחות – היא להתחיל לאלתר. כשאנחנו מאלתרים אנחנו קודם כל מתקשרים באופן ישיר, יוצרים קשר עין, ונונים דרור למה שעולה, זה גם מאמן גמישות, ספונטניות, יצירתיות וכמובן מלא חיוביות. והכי כייף - זה מאלץ אותנו לפעול בדרכים לא קונבנציונליות ולצאת מהאוטומטים שלנו. 

מפגשים אמיתיים כשאני עם חברה, בפגישה, מלמדת,מנחה – הטלפון מונח שקט בתיק, נוטיפיקציות כבויות ואני באמת שם. נוכחת. גם בבית, אין מסכים דולקים ברקע. החיבור הזה, בלי הסחות, יוצר תקשורת אמיתית. מחקרים במדעי המוח ובפסיכולוגיה קוגניטיבית מראים שתקשורת אנושית ישירה, פנים אל פנים, מפעילה אזורים במוח שלא מקבלים אותו גירוי במסכים. 

כמה נקודות מרכזיות:

• קשר עין ושפת גוף מפעילים את האזורים במוח שקשורים לאמפתיה, עיבוד רגשי והבנת כוונות של אחרים.
  
• שיחה טבעית מחייבת אותנו להגיב בזמן אמת, מה שמפעיל זריזות מחשבתית, זיכרון עבודה וקשב.
  
• קשרים חברתיים איכותיים נמצאו כמקטינים סיכון לניוון קוגניטיבי ולדמנציה (למשל במחקרים של הארוורד על בריאות לאורך החיים).
  
• נוכחות ללא הסחות דעת משפרת את היכולת שלנו לשמור על ריכוז ולחזק את כישורי ההקשבה – שני דברים שחיוניים לשמירה על מוח חד.

מאתגרת את עצמי בקטנות. המוח שלנו יודע להשתנות, להשתפר וליצור חיבורים חדשים כל הזמן – כל עוד אנחנו מאתגרים אותו. זה קסם שנקרא נוירופלסטיות

אני מנסה ליישם את זה בפעילויות היומיום הקטנות: לזכור מספרי טלפון או כרטיס אשראי, ללמוד מפה במקום להסתמך על וייז, לפתור תרגילי חשבון עם הבן שלי (עם דף ועפרון!), להחליט לזכור שמות של תלמידים ומשתתפי סדנאות כבר במפגש הראשון. כשאני נוסעת לחו״ל אני שוכרת רכב ידני. לא כדי להקשות, זה גורם לי  להרגיש שאני מעניקה אימון קטן לקורדינציה

כמו כל דבר בחיים - גם פה מומלץ איזון

הטכנולוגיה מתפתחת, זה מדליק ומרגש, אבל היא כאן כדי לעזור לנו ולא להחליף אותנו. החוכמה טמונה ביכולת לרתום את כוחה של הבינה המלאכותית, תוך שמירה על החדות והחיוניות שלנו. במקום לנטרל את השריר הכי חשוב שלנו – המוח – אנחנו יכולים ללמוד לעבוד איתו יחד עם הטכנולוגיה. האתגר הוא ללמוד להשתמש בטכנולוגיה כמנוף: לתת לה לטפל במשימות השגרתיות והחוזרות, ולהשאיר לעצמנו את המשימות שדורשות יצירתיות, חשיבה ביקורתית ותובנות אנושיות עמוקות.